*מאד טובים עם ילדים *חייב סוצאליזציה מגיל גורות לכלבים אחרים *טוב בספורט *לא מתאים ככלב ראשון למשפחה או למשפחה לא מנוסה *כלב מומחה בבריחה, צריך לשמור במקום שהוא לא יוכל לקפוץ מעליו. *קל לטפח את הפרווה שלו.
צייד/שינוע בקר/קרבות
לפיטבול יש היסטוריה ארוכה של היותו פעיל פיזית , שרירי, וזריז, הוא שמר על סוג הגזע שלו במשך 150 שנה. הפיטבול האמריקאי הראש של הפיטבול הוא ייחודי ומשמש כסימן ההיכר של הגזע. הוא גדול ורחב, ונותן את הרושם של כוח רב, אבל הוא לא דיספרופורציוני לגודל הגוף. הוא מעוצב כטריז רחב וכהה. האף גדול עם נחיריים רחבים ופתוחים. עיניים בגודל בינוני, עגולות ומרוחקות זו מזו. צבע העיניים: כל צבע למעט כחול. אוזניים נופלות ולא רחבות. הצוואר שרירי באורך בינוני, הוא מתרחב בהדרגה עד לכתפיים. החזה עמוק וקצת רחב. הגב חזק. הפרווה מבריקה וחלקה וקצת נוקשה למגע. צבע הפרווה: כל צבע או דפוס או קומבינציה של צבעים למעט מרל.
*בארה"ב ההתאחדות לא הכירה בגזע, הגזע מוכר בבריטניה. *לא משמש ככלב שמירה טוב, בגלל אהבתו הרבה לאנשים *מקור הגזע בבריטניה *אפשר לראות הרבה תמונות משנות ה50 של פיטים עם ילדים *פיט בשם פאל, שיחק את פיטי הכלב שהסתובב עo "חבורת השובבים" וכשנפטר בנו פיט החליף אותו.
הפיטבול טרייר אמריקאי הוא כלב בינוני, בנוי היטב, קצר פרווה בעל שרירים מוגדרים היטב. חזק זה הוא גם חזק וגם אתלטי. הראש באורך בינוני עם גולגולת רחבה ושטוחה. זנב יחסית קצר עבה בבסיס ומחודד בקצה. הוא מגיע בכל הצבעים ודפוסים למעט מרל. מעל לכל, לפיטבול חייב להיות את היכולת התפקודית להיות כלב המסוגל להחזיק את מה שהוא תופס או נאחז ונאבק בו וגם להמשיך לנשום בקלות, תוך כדי. איזון והרמוניה בין כל הדברים הינם חובה בגזע זה. הגזע חזק, בטוח בעצמו, בעל שמחת חיים, הוא אוהב לרצות ומלא התלהבות, ובעיקר אוהב ילדים. בגלל חוזקו ומידת אגריסביות שיש בו, דרוש לפיט בעלים מנוסה , שמכיר ויודע לעבוד עם כלבים, ויודע איך לבצע לכלב חשיפה. מאחר והגזע מאד ידידותי, הוא לא יכול לשמש ככלב שמירה טוב.